שיחה טלפונית

תפילה · מקור · סגולה

פיטום הקטורת
— הנוסח המלא והמדויק, מנוקד

 

כאן תמצאו את נוסח פיטום הקטורת המלא והמנוקד לקריאה, העתקה והדפסה, ולצידו הסבר קצר על המקור, אחד עשר הסממנים, זמני האמירה והמנהג לקרוא מתוך הכתב. פיטום הקטורת מתאר את קטורת הסמים שהוקטרה בבית המקדש, על פי פרשת הקטורת בתורה (שמות ל׳) והברייתא במסכת כריתות (ו׳).

◆ הנוסח המלא והמנוקד — לקריאה ולהדפסה ◆
הורדת PDF ⬇
אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיּאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח  טָהוֹר  קדֶשׁ :
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר:
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם:
‎תָּנוּ רַבָּנָן:
פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
הַצֳּרִי.וְהַצִּפּוֹרֶן.וְהַחֶלְבְּנָה.וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר.וּקְצִיעָה.וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר.קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה.קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר:
אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
‎ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר:
כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר:
הָדֵק הֵיטֵב,הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה:
זֶה הַכְּלָל:
אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
תָּנֵי בַר קַפָּרָא:
אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא:
אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה:
כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיְיָ:
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקב סֶלָה:
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ :
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

מהי תפילת פיטום הקטורת?

"פיטום הקטורת" פירושו הכנת (פיטום) קטורת הסמים שהוקטרה על מזבח הזהב בהיכל בית המקדש, פעמיים בכל יום — בבוקר ובין הערביים. הקטע שבסידור אינו תפילת בקשה רגילה, אלא תיאור מדויק של הסממנים, משקליהם ואופן ההכנה, בליווי פסוקים ודברי חז״ל. מאז חורבן בית המקדש, אמירת הפרשה בפה היא "זכר למקדש" ולעבודת הקטורת.

המקור: מן התורה ומן התלמוד

בתורה (שמות ל׳, ל״ד–ל״ח) מצווה הקדוש ברוך הוא את משה על ארבעת סממני הקטורת — נָטָף, שְׁחֵלֶת, חֶלְבְּנָה ולְבוֹנָה זַכָּה — ואוסר להכין קטורת זו לשימוש פרטי. הברייתא בתלמוד (בבלי, כריתות ו׳): בתורה נזכרים ארבעה סממנים במפורש, ובדברי חז״ל במסכת כריתות מבואר שמספר סממני הקטורת הוא אחד עשר. הברייתא מפרטת את משקליהם ואת אופן ההכנה, וקובעת כללים הלכתיים — בהם האיסור להוסיף דבש.

אחד עשר הסממנים ומשקליהם

על פי הברייתא, הקטורת הכילה 368 מנה בשנה: 365 כנגד ימות החמה (מנה לכל יום, מחציתו בבוקר ומחציתו בערב), ועוד שלושה מנים שמהם הכניס הכהן הגדול מלוא חופניו ביום הכיפורים. (הזיהויים שבעמודה “זיהוי מקובל” הם הסברים נפוצים להבנה כללית; לחלק מהסממנים קיימים זיהויים שונים במסורת ובמחקר.)

הרכב הקטורת לפי הברייתא (כריתות ו׳)
הסממן זיהוי מקובל משקל (מנה)
הצֳּרִי שרף עץ הקטף (בלסם) 70
הציפורן ציפורן ריחנית 70
החלבנה חלבנה (גלבנום) 70
הלבונה לבונה זכה 70
מור מור (מירה) 16
קציעה קסיה 16
שיבולת נרד נרד 16
כרכום זעפרן 16
קושט קוסטוס 12
קילופה קליפת קינמון 3
קינמון קינמון 9

לצד אלה משמשים בהכנה ובעיבוד: בורית כרשינא, יין קפריסין, מלח סדומית ומעלה עשן (ורבי נתן הבבלי מוסיף "אף כיפת הירדן כל שהוא"). הברייתא מדגישה: אם נתן בה דבש — פסלהּ.

הבטחת הרב חיים פלאג׳י

הקורא את פיטום הקטורת מתוך קלף בכתב אשורי ככתיבת ספר תורה, בכוונה —
הבטיח עליו הרב חיים פלאג׳י שֶׁ־

"מובטח לו דלא יופסק פרנסתו —
ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה בריוח ולא בצמצום"
המקורכף החיים לרבי חיים פלאג׳י, סימן י״ז אות י״ח (בשם ספר מעיל צדקה): "יכתוב פרשת הקטורת על קלף או גוויל בכתב אשורית כספר תורה, ויקרא בו ויעשה לו סגולה".

מתי אומרים פיטום הקטורת?

נהוג לאומרו בעיקר בתפילת שחרית (בנוסחים רבים לאחר פסוקי דזמרה או בסיום התפילה), ויש הנוהגים לאומרו גם במנחה ובמוצאי שבת. האמירה היא "זכר למקדש"; הרמב״ם (הלכות תמידין ומוספין) מפרט את חובת הקטרת הקטורת פעמיים ביום כחלק מסדר העבודה.

אומרים מתוך הכתב — ולמה חשוב נוסח מדויק

נהוג להקפיד לומר את פיטום הקטורת מתוך הכתב, ולא בעל פה. הטעם: אמירת הפרשה נחשבת "במקום ההקטרה", ויש חשש שמא ידלג הקורא על אחד מהסממנים — שהרי בקטורת עצמה, מי שחיסר אחד מסממניה התחייב. כך מובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קל״ב, בהגהת הרמ״א): "וליזהר לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב ולא בעל פה… וחיישינן שמא ידלג אחד מסממניה". מכאן המנהג לקרוא פיטום הקטורת מתוך נוסח ברור ומדויק, ורבים מהדרים בנוסח כתוב על קלף.

רוצים נוסח מהודר כתוב ביד על קלף בידי סופר סת״ם? ראו את הגרסאות ←

סגולות פיטום הקטורת

בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל, דף רי"ח ע"ב) הפליג רבי שמעון בר יוחאי בשבח אמירת פיטום הקטורת, וזו לשונו:

"אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ יַדְעֵי כַּמָה עִלָּאָה אִיהוּ עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲווֹ נַטְלֵי כָּל מִלָּה וּמִלָּה מִנֵּיהּ, וַהֲווּ סַלְקֵי לֵהּ עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְיהוּ כְּכִתְרָא דְּדַהֲבָא… וְאִי יְכַוֵין בֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא — אִית לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי…"

ובתרגום: אילו היו בני האדם יודעים כמה נעלה מעשה הקטורת לפני הקדוש ברוך הוא — היו נוטלים כל מילה ומילה ממנו, ומעלים אותה עטרה על ראשם ככתר של זהב… ומי שמכוון בה בכל יום — יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא.

ואלו הן הסגולות, כפי שמנאן בספר סגולות ישראל (מערכת ק'):

  1. מבטלת מגפה וחלאים רעים.
  2. ינצל משעבוד מלכויות.
  3. הברכה מצויה במעשה ידיו.
  4. ינצל מדינה של גיהנום.
  5. מבטלת הקליפות והחיצונים וסטרא אחרא.
  6. מבטלת הכישופים.
  7. מבטלת הרהורים רעים.
  8. נוחל שני עולמות — עולם הזה והעולם הבא.
  9. מסלק הדינים מעליו.
  10. ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.
  11. מסוגלת לעושר.

התנאים שבהם תלויות הסגולות

המקורות עצמם תולים את הסגולות באופן האמירה. אלו התנאים שנמנו:

  • לקרוא מתוך הכתב — לא בעל פההרמ״א, שולחן ערוך אורח חיים קל״ב: "שהאמירה במקום ההקטרה", ומחשש דילוג על אחד הסממנים
  • להסתכל באותיות בשעת האמירהכף החיים לרבי חיים פלאג׳י (סימן י״ז אות י״ח) בשם ספר שכחת לקט
  • מילה במילה, בנחתהזוהר: השבח נאמר על מי שנוטל "כָּל מִלָּה וּמִלָּה"
  • בכוונההזוהר תולה את החלק בשני העולמות במי "שמכוון בה בכל יום"; סדר היום: "בכוונה גדולה"
  • לא במרוצה, ולא כשממהרים לצאת לדרךכף החיים שם: "ואם אומר במרוצה ובעל פה ומכין עצמו דישם לדרך פעמיו — לא יהיה לו שום תועלת מאמירה זאת"
  • בקביעות — בבוקר ובערב"ואי יכוין ביה בכל יומא" (זוהר); "ולקרות אותו פעם אחד בבקר ובערב" (סדר היום)
וההידור השלם — קריאה מתוך כתב אשורי על קלף, ככתיבת ספר תורה.לגרסאות הכתובות ביד על קלף ←

"החושש עליו ועל נפשו ראוי להשתדל בכל עוז… ולכתוב כל ענין הקטרת בקלף כשר בכתיבת אשורית, ולקרות אותו פעם אחד בבקר ובערב בכוונה גדולה — ואני ערב"

— ספר סדר היום, רבי משה בן מכיר (צפת)

שאלות נפוצות

כמה סממנים יש בקטורת?

אחד עשר סממנים, לפי הברייתא בכריתות ו׳. ארבעה מהם — צרי, ציפורן, חלבנה ולבונה — נזכרים כבר בתורה.

מה אסור להוסיף לקטורת?

דבש. הברייתא קובעת במפורש: "אם נתן בה דבש — פסלהּ".

מתי אומרים פיטום הקטורת?

בעיקר בתפילת שחרית, ויש הנוהגים גם במנחה ובמוצאי שבת.

האם מותר להכין את הקטורת בפועל?

לא לשימוש פרטי — התורה אוסרת זאת במפורש (שמות ל׳). אמירת הפרשה היא "זכר למקדש".

אומרים בעל פה או מתוך הכתב?

נהוג לומר מתוך הכתב ולא בעל פה, כדי שלא לדלג על אחד מהסממנים (שולחן ערוך אורח חיים קל״ב, הרמ״א).

האם יש ברכה מיוחדת על פיטום הקטורת?

אין ברכה נפרדת. פיטום הקטורת נאמר כחלק מסדר התפילה (נהוג בוקר וערב, אחרי התפילה), ולא כברכה בפני עצמה.

מה הפירוש "חיסר אחת מסממניה — חייב מיתה"?

חז״ל קבעו (ברייתא, כריתות ו׳) שכהן שהקטיר במקדש קטורת שחסר בה אפילו אחד מאחד-עשר הסממנים — חייב מיתה בידי שמים, מפני קדושת עבודת הקטורת. כלומר זו אזהרה על ההקטרה בפועל במקדש, ולא על מי שטעה או דילג באמירת הנוסח בסידור. דווקא משום חומרה זו נהגו לומר פיטום הקטורת מתוך הכתב, כדי לא לדלג על סממן.

האם מותר להדפיס או לכתוב פיטום הקטורת לבית?

כן. האיסור שבתורה (שמות ל׳) הוא על הכנת הקטורת עצמה לשם הרחתה — לא על כתיבת הטקסט. כתיבת פיטום הקטורת לקריאה, לתלייה או כמתנה היא מנהג נפוץ ומותר.

מה ההבדל בין פיטום הקטורת מודפס לבין כתוב על קלף?

נוסח מודפס (על נייר, אקריליק או זכוכית) מתאים לקריאה נוחה ולתצוגה במחיר נגיש. פיטום הקטורת על קלף נכתב בכתב יד בידי סופר סת״ם על קלף עור אמיתי — פריט מהודר לתלייה, למתנה או להידור אישי.

תקריב של נוסח פיטום הקטורת בכתב יד על קלף, בעבודת סופר סת״ם — מן הסת״ם

רוצים פיטום הקטורת לבית, לעסק או כמתנה?

ב"מן הסת״ם" תמצאו פיטום הקטורת בכתב יד על קלף בידי סופר סת״ם, וכן גרסאות מעוצבות על אקריליק וזכוכית — במגוון מחירים, עם אפשרות להקדשה אישית.

לצפייה בכל הגרסאות והמחירים ←

מקורות לעיון

  • שמות ל׳, ל״ד–ל״ח — פרשת קטורת הסמים
  • בבלי, מסכת כריתות ו׳ — ברייתת פיטום הקטורת
  • זוהר, פרשת ויקהל (דף רי״ח ע״ב) — מעלת אמירת פיטום הקטורת וסגולתה
  • רמב״ם, הלכות תמידין ומוספין, פרק ג׳ — הקטרת הקטורת בכל יום
  • שולחן ערוך, אורח חיים סימן קל״ב (הרמ״א) — אמירת פיטום הקטורת מתוך הכתב
  • סדר היום לרבי משה בן מכיר (סדר עבודה) — כתיבת ענין הקטורת על קלף כשר בכתב אשורי
  • כף החיים לרבי חיים פלאג׳י, סימן י״ז אות י״ח — אמירה בכוונה מתוך הכתב; ושם בשם ספר מעיל צדקה על כתיבתה על קלף כספר תורה
  • סגולות ישראל לר׳ שבתי ליפשיץ, מערכת ק׳ — רשימת י״א הסגולות לאומר פיטום הקטורת
הסופר יהודה דוד, סופר סת״ם של מן הסת״ם, כותב על קלף בקולמוס
הסופר יהודה דוד — מייסד "מן הסת״ם", בעל 18 שנות ניסיון בכתיבת סת״ם ומוסמך לרבנות; למד בצפת מפי מומחה ונבחן בידי הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה. "מן הסת״ם" היא ספק מוכר של משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ומתמחה בכתיבה אישית על קלף אמיתי, בדיו כשר, על פי כללי כתיבת הסת״ם.
עודכן: · מן הסת״ם
x

#{title}

#{text}

#{price}